במהלך ילדותך  – גופך בגפך  למד להקליט  תנועות עצביות  וטונים המלווים בקולות ,

לזהות את שפות הגוף , להכיל , לעבד  ובדרך זו לעבוד בלשון עבד – להתרגל לזמנים , להשתעבד .

בתהליך התפתחותי , עוברי , מרוחני לגשמי , הנך שואב את ההרגלים ואפילו את השעות  היפות של הפנאי , משפחה , חברים .

כאשר נוצר קצר בין בני זוג , , לדוגמא  בשעות הערב – אתה בתור ילד היית שם נוכח ושמעת גם אם לא בהכרח ראית ,

גופך יצר שם עם הזמן  מנגנון זיהוי מצב הישרדותי עקב , הרגישות שבתמימות , הלב הטהור ,  הכואב החסר .

במשך הזמן נוצרת התגובה של הגוף למצב הקיים , מתחבר אל חבל הנפש ויוצר במצב זה , סוג זרם ,

זרימה  אפילו בדמנו של פצע שלא מגליד ,, אך הוא חי אותך ‘ נשם וקיים  ומזכיר לך שוב ושוב ,

באותן שעות הערב ,, נושם וחש , מקליט מחדש , אותך , דרכך ,

התרגשות זו ממש ,  טף של ילד נרגש ,  אם בחר , רק לא  במלכודת דבש . .

היום הנך בוגר , חי את חייך ‘ לעד יתברך , לעיתים הפצע נפתח , עת , זולג  לו שם  ובערב זה עולה ומתגבר , ,  חי וזוכר  .

מה אתה עושה ,, מה הנך חש ‘ איך אתה מתמודד , האם המתח הנפשי מתגבר או נמוג ,

האם הוא ניתן לשליטה ובאיזה כלים , האם הם ברשותך ,, האם אתה משתמש בהם או מזמן כבר הרמת ידיים ואפסו הכוחות ,

הנפשיים ואז הפיזיים , אם גופך למד לשחרר מגננות עם הזמן , להתמודד נגדם ולעמוד מולם 

פוסטים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *