במהלך ילדותך – גופך בגפך למד להקליט תנועות עצביות וטונים המלווים בקולות ,
לזהות את שפות הגוף , להכיל , לעבד ובדרך זו לעבוד בלשון עבד – להתרגל לזמנים , להשתעבד .
בתהליך התפתחותי , עוברי , מרוחני לגשמי , הנך שואב את ההרגלים ואפילו את השעות היפות של הפנאי , משפחה , חברים .
כאשר נוצר קצר בין בני זוג , , לדוגמא בשעות הערב – אתה בתור ילד היית שם נוכח ושמעת גם אם לא בהכרח ראית ,
גופך יצר שם עם הזמן מנגנון זיהוי מצב הישרדותי עקב , הרגישות שבתמימות , הלב הטהור , הכואב החסר .
במשך הזמן נוצרת התגובה של הגוף למצב הקיים , מתחבר אל חבל הנפש ויוצר במצב זה , סוג זרם ,
זרימה אפילו בדמנו של פצע שלא מגליד ,, אך הוא חי אותך ‘ נשם וקיים ומזכיר לך שוב ושוב ,
באותן שעות הערב ,, נושם וחש , מקליט מחדש , אותך , דרכך ,
התרגשות זו ממש , טף של ילד נרגש , אם בחר , רק לא במלכודת דבש . .
היום הנך בוגר , חי את חייך ‘ לעד יתברך , לעיתים הפצע נפתח , עת , זולג לו שם ובערב זה עולה ומתגבר , , חי וזוכר .
מה אתה עושה ,, מה הנך חש ‘ איך אתה מתמודד , האם המתח הנפשי מתגבר או נמוג ,
האם הוא ניתן לשליטה ובאיזה כלים , האם הם ברשותך ,, האם אתה משתמש בהם או מזמן כבר הרמת ידיים ואפסו הכוחות ,
הנפשיים ואז הפיזיים , אם גופך למד לשחרר מגננות עם הזמן , להתמודד נגדם ולעמוד מולם