חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה.
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. .
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן ‘ הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה”
מאברהם אבינו ואמו אמתלאי אשר ילדה את אבינו הקדוש בגיל 130 אשר מסמל אהבה בנומרולוגיה ,,
אמתלאי בת כרנבו, אשתו של תרח היתה אמו של אברהם אבינו. (בבא בתרא צא)
ומובא ברבנו הרמ״ע מפאנו זצוק״ל, שבאה בגילגול באישה עם שבעה בניה שהרגם הקיסר.
מי הם היו ומה הם סימלו בתקופת שיא זו . . בתולדות ההיסטוריה של העם היהודי – העם הנבחר .
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ וְהָרַסְתִּי כָּל מִבְצָרֶיךָ.
וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ לָךְ. וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.
וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ. וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת הַגּוֹיִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ.
מובא בגמרא (גיטין נז) מעשה בקיסר שלקח את הבנים. מהראשון ביקש שישתחווה לעבודה זרה ולא הסכים והרגו. וכן כל הבנים. כיון שהגיע לקטן, הבטיח לו דברים גדולים שלא יבזהו, וישתחווה לו. וכאשר ראה הקיסר שהילד הקטן עומד בשלו, ביקש מאמו שאיבדה כבר את ששת ילדיה, שתדבר עם בנה הקטן ותגיד לו, שלא יבזה את הקיסר, ובכל אופן הוא יזרוק את הטבעת שלו על הרצפה, והילד יתכופף להביא לו וזה יראה כהשתחוויה.
האימא חיזקה את בנה שלא יעשה כלום, ומתי שיהרגו אותו ויגיע לשמים, יגיד לאברהם אבינו: אתה הקרבת ילד אחד, אני הקרבתי שבעה.
הילד עמד איתן. הוציאו גם אותו להריגה והאימא עלתה לגג גבוה וקפצה, יצאה בת קול ואמרה, אם הבנים שמחה.
והנה אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, אברהם אבינו אבי האומה, ממנו יצאה כל השושלת הקדושה והטהורה. הוא הכיר בבוראו, הוא רגל בכיסא הכבוד, עמוד החסד, האדם הראשון שהגיע לדרגה והבנה של ברית מילה. הוא התחיל את משפחת ישראל וכדברי רבנו בעל הגרנט זצוק״ל, שמאברהם אבינו עד מתן תורה נקראים משפחת ישראל, וממתן תורה נהיינו עם ישראל.
והנה בכדי לזכות להקים דבר קדוש, חייב לטהר ולצרף באש. והנה תרח אבי אברהם, היה בעיבור באיוב. וכל הייסורים הקשים והמרים שאיוב עבר, הם לתקן את כל מעשיו ודרכיו של תרח, שהיה יחד עם נמרוד. ובכדי שלא ינזק אברהם ובניו אחריו ממעשיו של תרח, היה צריך לזכך את נשמתו.
ולכן הייסורים של איוב צרפו וזיככו את תרח, משום ששלושה שותפים באדם, הקב״ה, אביו ואמו. הקב״ה נותן חמשה חושים ואת הנשמה. האבא, את העצמות והאימא, את הבשר העור והגידים.
והנה כל זמן שהאבא והאימא בדרך השם הם משפיעים לבנים, האבא לעצמות והאימא לעור ולגידים. וכאשר הבנים לא הולכים בדרך השם, הם מורידים את ההורים. ומצאנו אצל יוסף הצדיק שביקש, ״והעליתם את עצמותי מזה״. מדוע ביקש יוסף להעלות רק את עצמותיו, מה עם הגוף, הבשר והגידים, הרי הצדיקים והאבות נשארו שלמים.
וכך מסופר על מחבר הפיוט הקדוש שהחזיקו בו ומחזיקים בו כל כלל עם ישראל ״בר יוחאי״, רבי שמעון לביא זצוק״ל, שהיה גר במרוקו בעיר פאס והיה דבוק ברבי שמעון בר יוחאי וכתב פירוש על הזוהר הקדוש ״כתם פז״.
בגיל שלושים ושבע החליט לעלות לארץ הקודש ורצה להשתקע על יד קבר רשב״י ולא לזוז ממנו כל חייו. בדרך לארץ הקודש, עבר דרך לוב והגיע לעיר טריפולי והחליט להישאר שם ולקרב את כולם לתורה הקדושה. וראה שרצון השם לקרב שם אנשים ונשאר שם והשפיע השפעה עצומה על כל הקהילה הקדושה.
כשנפטר מן העולם, קברו אותו וברבות הימים גם מוסלמים עלו לקברו והתפללו וראו שם ישועות. וכך הדרדר המצב עד שהמוסלמים החליטו שקבור שם קדוש שלהם ולא יהודי, והתחילה שפיכות דמים בין היהודים למוסלמים.
באותם ימים האיטלקים שלטו בלוב, ובראותם שהכל הולך להתפוצץ בין היהודים למוסלמים בדבר הקבר, החליטו לפתוח את הקבר ולבדוק אם קבור קבורת יהודי, אז הוא שייך ליהודים. ואם קבור קבורת מוסלמי, אז הוא שייך למוסלמים וכך עשו. קבעו יום מסוים שיפתחו את הקבר. היהודים עמדו מצד אחד והמוסלמים מצד שני, והמתח והחרדה היו גדולים.
כאשר פתחו הצבא האיטלקי את הקבר, מצאו קבורת יהודי והגוף שלם, כפי שהניחו אותו בשעת הקבורה ויחרדו חרדה גדולה. וכך ודאי אבות העולם וקדושי עם ישראל, אין רימה ותולעה נוגעת בהם.
אם כן, מדוע יוסף מבקש שיקברו רק את עצמותיו, אלא שלושה שותפים באדם, והשותף יעקב קבור במערת המכפלה, שזה ארץ ישראל. אם כן, עצמותיו של יוסף יכולים להיקבר בארץ ישראל ואין חשש של ולא תטמאו את ארצי. אבל רחל אמנו קבורה בחוץ לארץ באפרתה.
יעקב אבינו קבר אותה על הדרך, בלי לקנות את המקום ודבר שלא נקנה בכסף לפני כיבוש יהושוע, אינו נקרא ארץ ישראל. לכן החלק של רחל ביוסף לא יכול להיקבר בארץ ישראל ולכן יוסף ביקש רק על העצמות בלבד. וכן משה ואהרון ומרים, לא יכלו להקבר בארץ ישראל כי אביהם עמרם ואמם יוכבד נקברו בחוץ לארץ.
אם כן, ההורים נותנים כח והשפעה לבנים וגם הבנים מעלים ומרימים את האבות בשמים, ולכן תרח שהיה קרוב לנמרוד היה חייב לתקן את מעשיו שלא ישפיע רע על אברהם אבינו, ולכן היה צריך להתעבר באיוב ולסבול ייסורי מוות לזכך את כל מעשיו.
וכן אמו אמתלאי בת כרנבו הייתה צריכה לטהר את מעשיה כמובא שהתעברה באברהם כאשר הייתה נידה.
ולכן צריכה לעבור יסורים בגלגול של חנה ושבעת בניה. שבעת בניה על השבעה נקיים שהייתה נידה. והיא קפצה מהגג לתקן את מעשה הגלגול הראשון של אמתלאי בת כרנבו.
אברהם אבינו ע״ה, שנולד מתרח ומאמתלאי בת כרנבו, היה צריך לזכך את עצמו להגיע להיות בדרגה ״ומצאת את לבבו נאמן״. להגיע לזה היה צריך לעבור את כבשן האש ואת הניסיונות הקיומיים שעבר.
עלינו לדעת ידיעה ברורה, שכל ניסיון וכל התמודדות שעוברים בחיים, הוא השלמה של גלגול קודם או שזה עונש על מעשה רע שעשה או שזה ירידה לצורך עליה להשיג דברים יותר גבוהים ויותר גדולים.
וידע האדם, שאם עובר את הניסיון בביטחון ובאמונה שלמה ואינו מתלונן, אלא בשמחה גדולה ובאהבה רבה להקב״ה, אם זה השלמה של תיקון ועמד בו, אז מגיע לגדר של ״ישמחו השמים״ שעוד נשמה השלימה את ייעודה בעולם. ואם זה עונש על עבירה, אז צריך להיות בשמחה כי זה כאדם שיש לו חוב, וכאשר משלם החוב הוא שמח שפטר בעיה מעיקה. ואם זה תשלום לפני דבר גדול ועמד בניסיון, אשריו מה טוב חלקו.
הקב״ה ימלא משאלות ליבנו לטובה ולברכה וישפיע שפע ברכה והצלחה ויתן בריאות איתנה לאהוב ליבנו, לב טהור זך ונקי, אהוב ליבנו רבי אורן חזן שיח׳ הוא ובני ביתו. כמה מעלות, כמה אמונת חכמים, כמה תמימות בדרך השם ואמונה תמימה וצרופה בהקב״ה.
נזכה כולנו יחד לאור חדש על ציון תאיר.
באהבה רבה, הדורש בשלומכם כל הימים,
יאשיהו יוסף.
אדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, נברא ביום השישי לבריאת העולם והושם על ידי אלוקים בגן עדן. אדם הראשון היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ולאחר שחטאו ואכלו מהעץ הדעת, ממנו ציווה עליהם ה’ לא לאכול, גורשו מן המקום ונענשו. אחד מהעונשים של האדם היה המוות, שנגזר עליו ועל כל ברואי העולם בעקבותיו.
לאדם הראשון נקצבו 1,000 שנות חיים, אך הוא וויתר על 70 שנה מהם עבור דוד מלך ישראל.
שת הוא בנו השלישי של אדם וחוה, והוא נולד לאחר שקין רצח את הבל אחיו. כלומר, כל האנושות שאחרי המבול היא מצאצאיו של שת. שת חי 912 שנה, והיה אביו של קינן, שמצאצאיו נולד נח.
מתושלח בנו של חנוך, היה מהצדיקים הגדולים שלפני המבול. הוא האריך ימים יותר מכולם, וחי עד פרוץ המבול. בספר בראשית מצוין כי הוא חי 969 שנים, שזהו משך זמן החיים הארוך ביותר המצוין בתורה. על כן השם “מתושלח” הפך למעין סמל של אריכות ימים.
רש”י מפרש כי מתושלח מת שבוע לפני המבול, ולכן נכתב בפסוק: “כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ” (ספר בראשית, פרק ז’, פסוק ד’), ודרשו חז”ל: “אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק, מלמד שתלה להם הקב”ה שבעת ימי אבילות של מתושלח הצדיק, שמא יחזרו בתשובה”, כי על ידי האבל וההספד החי ייתן אל ליבו, ובכך ישובו בני האדם בתשובה ויינצלו.
עוד מובא במדרש כי מתושלח הוא אחד מהאנשים שזכו לקבל את בגדיהם של אדם וחוה, לאחר שירש אותם משת בן אדם, והורישם לנח.
בשעתו בימי חייו. ואף לעתיד, בהיותו אבי שלשלת בית דוד אשר ממנה עתיד לצאת מלך המשיח אשר אנו מחכים לבואו בכל יום. פרשת חייו רצופה ניסיונות מכשולים ומאבקים אשר יכול להם, ובגללם ומכוחם עלה והתעלה למרום פסגת האדם. כחוט שני עוברת בכל מסכת חייו מידת הענווה והצניעות בהן היה לסמל ולדוגמא.
אברהם אבינו הוא ראשון אבות האומה. הוא נולד לאביו תרח בעיר חנן, עבר משם לאור כשדים, והצטווה על ידי הקב”ה “לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”. (בראשית י”ב, א’). אברהם היה אביו של יצחק, מהם יצאו עם ישראל כולו.
יעקב אבינו, בנם של יצחק ורבקה, הוא השלישי באבות האומה, אחיו התאום של עשיו ואביהם של 12 שבטי ישראל. במדרשי חז”ל, יעקב-ישראל אינו רק האיש הפרטי, בן יצחק ונכד אברהם – אלא התגלמות וסמל של עם ישראל כולו, בעוד עשיו-אדום הוא סמל לצורר ישראל באותם ימים – השלטון הרומי וטיטוס, כובש ירושלים ומחריבה.
משה בן עמרם היה “אדון הנביאים”, שליח ה’ לגאול את עם ישראל ממצרים, מוסר התורה לישראל ומנהיגם במדבר. משה נולד במצרים בזמן שבני ישראל היו משועבדים שם, ובלידתו הייתה אמו בת 130. רבנו בחיי כתב שהקב”ה “מכין” את גואלם של ישראל, משה רבנו ולכן: “סמך פרשת הגואל (הולדת משה) לפרשת השעבוד והגלות, להורות – שהזמין הקב”ה רפואה למכה”.
מספר צפיות: 206
