זהו אחד מאותם הימים שבם קשה לכתוב משהו או נושא מסוים ופשוט לדלג אל סדר היום .
מחריד להאזין לתקשורת אך אפשר להעביר תחנה או לכבות את המקלט ,
להאזין לאיזשהו שיר או משהו אחר , להתחמק מהמציאות הכה כואבת ולהמשיך כך את היום .
היום זה לא קרה , שוב פעם לראות במו עינך – אדם שרוע ישן בחוץ .
העצבות חלחלה אט בשקט , נשמעה הדממה , נפרצה חומת המגן , התקווה וכך כל היום ,
אף שלל הדיבורים נדמו לאיטם , כמו למצוא את עצמך בתוך בועה פתאום , בתוך בלון , להתעורר מתוך חלום .
המציאות לא אחת היא , כותשת אל מול המצולות שבלב , המכתשים בו נרמסים ואז שוב בשקט , כבים , שוקעים , טובעים ונמסים .
אל לו ניד , מי יאמר מה יגיד , עלבונות מהווריד אל הגיד .
מה נותר להגיד
. This is one of those days where it is difficult to write something or a particular topic and just skip to the agenda
, It’s horrible to listen to the media but you can move a station or turn off the receiver
. Listen to some song or something else, dodge the painful reality and continue the day like this
. Today it did not happen, once again to see with your own eyes – a sprawling man sleeping outside
, Sadness slowly seeped in, silence was heard, the defensive wall was broken, hope and so on all day
. Though the plethora of talk seemed slow, like finding yourself in a bubble all of a sudden, in a balloon, waking up from a dream
The reality is more than once, crushing in front of the depths of the heart
. The craters in it are trampled and then again quietly, extinguished , sinking, drowning and melting
El Lu Nid – God dont let Him trembling please
. Who will say , What He will say , insults from vein to tendon
What is Left To Say
