אלפי זעקות בין הרים צל גבעות
מציירים לי דמותך בין חבלי הגדות .
הבזקים זיכרונות , ציוצים בלילות
פוסע רוקע , אל האופק פרגוד .
סיורים בשדות , ירוקים נבואות
אל כבלי זה השביל , מעיין גאיות .
בין פרקי האבות , בין מוסר דקויות
סולל את הדרך אל שבילך בלילות .
נוסע שעות , זה רק הד בלי קולות
אבדה לי הדרך אל לבך מצולות .