ניווט כאןאלפי זעקות  בין הרים צל גבעות

מציירים לי דמותך בין חבלי הגדות .

הבזקים  זיכרונות , ציוצים בלילות

פוסע  רוקע , אל האופק  פרגוד .

סיורים בשדות , ירוקים נבואות 

אל כבלי זה השביל , מעיין גאיות .

בין פרקי האבות , בין מוסר דקויות

סולל את הדרך אל שבילך בלילות .

נוסע שעות , זה רק הד  בלי קולות

אבדה לי הדרך  אל לבך  מצולות .

פוסטים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *