שדות אהבה של מוקשים

בין ארמונות של תקווה ומצולות של ייאוש ,

בין האוויר לנשימה ופת של חמד בגרוש .

מעט ליראה  , זיקה דרך חוש ,

חומות של חמלה בין מדרונות  של הנפש ,

אל כובד הגוף , הלכה  דרך ערש .

בין שדות הכותנה , מגירות מדפים   ,

לשמיים כהים , מצבורי עננים ,

אט מגיח העצב , עת לשטוף  זב פנים .

מרחבי ניחומים , ,

אל בין שדות אהבה ,

בצלם של מוקשים .