עץ אשוחשתי נשימות לפני ההמראה , באותו המקום  מאותה הסיבה .
הידיעה מאז ומתמיד הייתה שם שהתה , הייתה נוכחת בכל הגוף אך בנפשה נדדה כך בטירוף ,
אל מחוזות חדשים ומוחשים , כה מוכרים למעמקי הלב , אל הדרך שלוו .
המסע ממשיך  נגלה , בכל שעל שביל חדש , בכל צעד , תבן קש .
המתנה , מתנה .  תחושות  מרגש , האווירה ,
רבד ברגש , מצבור היטל , צורה מוטלת  לה בצל .
מנעמים לכדי רגע  של עונג מתוק , הישר פרץ צחוק ,
מכיל תקווה  חוצץ עמוק , חודר פרצי גבולות בהיגיון .
ברגע קט אחד , לעתים טומן הוא בתוכו את כל מה שצריך כדי ליצור שינוי של ממש ,
להיסחף אל הרגש , שוב לחוש מחדש , מתיקות  טעם דבש .
כאן ועכשיו  נושבת לה הרוח , עלים שבסתיו
תחת עץ האשוח .

 

פוסטים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *