אתה אני

ברדת ליל  תשקוט הרוח ,  משט עיני  בין נטפים ,

 בין ההרים   ‘ אל  הצוקים  ,  נשמע הלחש  בין כסים ,

  בין אלפים  של רכסים   .

מרחפים מעל האופק ‘ היד בולמת  את הדופק  , 

משייטים , , ספינת משא ,

 רעב  הלב ,  הרחק  נישא . .

   ברדת ליל  עלות השחר ,  נושא עיני אל ההרים 

   בין החופים היחפים , פני החולות , שלל השחפים ,

   מימי הים המוכרים , העכורים ,,

  הסוחפים , כה  סוערים ,  .  

 צולל אל בין המצולות ,  הרחק  נישא ,  צבעים ‘ צורות .

בין רדת ליל  עלות השחר

 מציל את ספינתך הטובעת ,,

   רחשי הלב ,  לחשי השחת .

  בין פעימות לב   נעימות ,

 בין מנגינות 

  ‘ אל  הקולות

פוסטים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *