נתזים של חרוזים

מי אמר לעד  שאת הולכת , ,

מי חבק גופך  חזק בחום ,

חשתי את התום , שובה הלום  כמו בחלום  ,

נבכי מילים , עלי שלכת .

מי אמר לעד שאת שייכת , ,

בלחש אל לבך  עטור מלכת , 

אחזתי בך פתאום , אותו הנוף , אותו מקום 

ללא כל היגיון , כמו יהלום , זרעי תהום . 

מי אמר לעד  שאת הולכת , ,

מי השיט נפשך , שגב בתום ,

בין כל הסולמות שבך ,  צבעי מיני צלילים  

צללים בין לבבות  בין אלף חלקים . .

עטור קולך  בין פזמונים ,

בין נתזים של חרוזים .

אותו החוף , אוויר הים

אותו  הנוף , העד הושלם .