כמו זרמי הנהר על פני מים שקטים , לא רואות העיניים הדמעות כפנינים .
נשמות זועקות אט חודרות תום עמוק , שיבוצי צרור מילים , רגשות נפרמים , הכלה , בכי , צחוק.
אל גדול כל יכול , אדמה , רוח, חול , צוד נפשינו שוב , נא לפני שניפול.
בין גדות הנהר , בין זרמים סוערים
אל תן נא מזור לכל ילדך הדואבים .